קמע הוא ניסיון לבטא דרך סימבול את מה שלא התאפשר או לא יכול היה להאמר עד כה. 

בשונה מכאב פיזי לרוב מגיעים אלי מי שחוקרים את אזורי הכאב הנפשי. אומני-החיים של עצמם המאפשרים  תהליך רוחני מאוד אישי עם  קריאה פנימית וכמיהה לקמע שיהיה איתם.

בעיניי התהליך דומה לחיפוש זהב בטבע הפראי, בשולי נהר זורם או בעומק חריצי אדמה סלעית. מתקיימת 'ידיעה' שמשהו יקר ערך נמצא שקוע בעומק אך עדיין אין לו מילים. 

תפקיד הקמע הוא ללכוד את תחושת הידיעה החמקמקה הזאת אל תוך צורה בחומר. לגלם אותה לתכשיט כדי שאפשר יהיה לתת לה  'זמן חיים' זמן לחוש אותה קרוב לגוף לנפש ולרוח.