בפגישה האישית איתי, 

נפתח מרחב לא שיפוטי לדבר את אותן תחושות ולהיות עם "שפת הגוף".

אחת ההשפעות הפיזיות הראשונות למצבים רגשיים מתבטאות ביציבה.

כשאנחנו במיטבנו, היציבה מקרינה פתיחות באזור הלב, יציבות וקרקוע.

ולעומת זאת, בהתמודדות עם מחלה, טראומה או דילמה, הגוף נוטה להיות שחוח, סגור, לא נושם, ומכווץ.

 היזכרות בflow שנובע מיציבה נכונה, מארגנת את הגוף וגם את הנפש.

בתקופות מאתגרות כולנו נדרשים למצוא משאבים.

הקשבה במתודה בה אני מטפלת - קרניוסקראל, פותחת אפשרות רוחנית להתחבר לאנרגיית המקור ולשפע שמעבר לגוף הפיזי, ובכך להשפיע על תהליכי הריפוי.

אמנם לתחושות לא תמיד נמצא מילים,

אך נוכחתי לדעת עם השנים שהביטוי המילולי המדובר בפגישות,

חשוב ומדייק את הכוונה והכיוון, בתהליך ההתעוררות פנימה אל עצמנו ולבריאות הגופנפש שלנו.

​

​

המטופלת גיל מרטנס כתבה את רשמי מסע החיבור בין הגוף לנפש שלה, בהנחייתי, בחמש השנים האחרונות:

"לתהליך עם עירית קשה למצוא מילים.

אולי כי למדתי, עם השנים ובעזרתה, להקשיב קודם כל לגוף.
עוד לפני שנוצרת המילה, הפרשנות. לקחת עוד רגע לפני שהדפוס עולה, ולהקשיב.

ומתוך ההקשבה הזו, שעירית לימדה אותי ללכת בה צעד אחר צעד, בכל מפגש, נולדים דברים מדויקים. במרווח הזה - דברים זזים, תהליכים מתרחשים.

השקט קורה בהקשבה הזו. השקט הזה שאליו כולנו כמהים כל כך.

תודה עירית על מסע שאין שני לו, של חיבור גוף ונפש, של מציאת השקט, של דיוק אינסופי.

תודה על המרחב המאפשר שאת יצרת אצלך בסטודיו. מרחב של הקשבה, רוך, חוסר שיפוטיות, שקט.

מרחב למצוא בו את עצמי."